#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. במה חמורים 1) נדרים משבועות 2) שבועות מנדרים? 	"1) שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות מה שאין כן בשבועות. כתבו התוס' (ד""ה מה) בתי' א' שאם נשבע על החפץ חלה שבועתו על החפץ וחלה אף לבטל מצוה, ולפי""ז חומר בנדרים וכו' היינו דאף שגם שבועה יכולה לחול לבטל מצוה באופן שנשבע על החפץ מ""מ השבועה אינה חלה על המצוה בכל האופנים לבטל את המצוה, משא""כ בנדר שבכל האופנים שחל הנדר יכול לבטל את המצוה. ובתי' ב' לרבינו אלחנן בשם ר""י כתבו שגם אם נשבע על החפץ חלה השבועה על עצמו, ולפי""ז חומר בנדרים וכו' היינו שהשבועה אינה חלה לבטל את המצוה בשום אופן שגם אם נשבע על החפץ חלה שבועתו על האדם. ובתי' ג' לר""ת כתבו שאם נשבע על החפץ לא חלה שבועתו כלל, ולפי""ז חומר בנדרים וכו' היינו שהשבועה אינה חלה כלל לבטל את המצוה בשום אופן, דאם נשבע על החפץ לא חלה שבועתו כלל.<br>2) שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש מה שאין כן בנדרים שמדאורייתא אינם חלים כלל. כתבו התוס' שבנדרים מסיק רבינא שמדרבנן חלים הנדרים גם על דבר שאין בו ממש."	שבועות כה. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. בנדרים איתא יאסרו פירות עלי בשבועה. האם יאסרו ומדוע?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה מה) שאסר הפירות עליו,ושבועה חלה גם באופן זה.ורבינו אלחנן בשם ר""י פירש שבלשון זה אסר עצמו מן הפירות. ור""ת פירש שמיירי שאמר שבועה שלא אוכל פירות, אבל אם אמר יאסרו בשבועה לא אמר כלום שאינו יכול בשבועה לאסור חפץ עליו."	שבועות תוס' כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא. האם חייב כשלא נתקיימה שבועתו ומדוע 1) שבועה שזרק פלוני צרור לים 2) נשבע לקיים את המצוה? 	"1) לרב לר""ע חייב דאיתיה בלאו והן ולר' ישמעאל פטור שאינו חייב בשבועה אלא על העתיד. לשמואל גם לר""ע פטור דליתיה בלהבא. לר' יהודה בן בתירא חייב דלא בעי דאיתיה להבא.<br>2) לרבנן פטור שלא עשה בה לאו כהן.לר'יהודה בן בתירא חייב,ומה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה, מצוה שמושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב עליה."	שבועות כה. - כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צב. מדוע הוציאה התורה את שבועת העדות מכלל שבועת ביטוי? 	"לשמואל משום שאם לא כתבה לא היינו מחייבים משום שבועת ביטוי שאינה בלהבא. לרב לחייב על המזיד כשוגג. וכתבו התוס' (ד""ה לחייבו) דהמ""ל לחייבו אפילו מושבע מפי אחרים בלא עניית אמן משא""כ בשבועת ביטוי. ורבנן רצו לומר לפני אביי שנכתבה כדי לחייב שתים, ואביי דחה דבריהם. לרבא לחדש דליכא חיוב ""באיני יודע לך"" אלא בב""ד ובראוי להעיד [כ""כ המהרש""א[."	שבועות כה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צג. האם חייב קרבן ומדוע, מי שנשבע לחבירו שיודע לו עדות ונמצא<br>שלא ידע לו? 	"לשמואל פטור מקרבן שבועת ביטוי כיון דליתיה בלהבא. לרב דמצריך רק דאיתיה בלאו והן לל""ק לאביי חייב משום שבועת ביטוי דאיתיה באיני יודע לך עדות בפסולים ושלא בב""ד. לל""ב נחלקו אביי ורב פפא אם חייב מהטעם הנ""ל או שפטור הואיל ואינה באיני יודע לך עדות,ואין ידוע לנו מי המחייב ומי הפוטר."	שבועות כה: - כו.		
